לאחרונה הצטרף לעשרת הגדולים של נטפליקס הסרט הדוקומנטרי "מלך השיבוטים" (King of Clones), שנעשה על ידי אדיתיה תאי (Aditya Thayi), דוקומנטריסט סינגפורי הפועל בלונדון. הסרט עוסק בפרשת הוואנג (הוואנגגייט) משנת 2005.
צילומי הסרט משוטטים בין סיאול, המדבריות של אבו דאבי, מדבריות השלג של סיביר, איטליה, הונגריה ועוד, ממעבדות למרוצי גמלים, למערות טחובות ולכותרות העיתונים הכי נחשבים, כשכל זה ארוז באנימציה וראיונות עם מדענים, קורבנות ומלך השיבוטים בעצמו - ד"ר הואנג וו-סוק, מדען תאי גזע שעוסק היום בשיבוט בעלי חיים לכל המרבה במחיר. על פי אתר הסרט, תאי הבמאי כתב לוו-סוק במשך תשעה חודשים עד שזה נעתר להשתתף בסרט.
באחת מהסצינות היפות של הסרט מלווה ד"ר וו-סוק מרוץ גמלים תוך כדי נסיעה בג'יפ מהודר. כשהוא נשאל כמה מהגמלים הללו הם תוצאה של שיבוטים שלו, הוא מפטיר בנונשלנטיות – 150.
בשנת 2004 טען הביולוג הדרום קוריאני וו-סוק כי יצר בשיבוט תאי גזע עוברי אנושיים. וו-סוק וצוות המחקר שלו באוניברסיטת סיאול דיווחו בכתב העת Science שהם פיתחו בהצלחה שיטה להעברת תאים גרעיניים סומטיים, שבעזרתה הם יצרו תאי גזע.
שנה מאוחר יותר, במאמר נוסף ב-Science, פרסם ד"ר וו-סוק תיאור מחקר וצילומים משיבוט של 11 תאי גזע אנושיים שיוצרו באמצעות 185 ביציות אנושיות. במאמר זה, משנת 2005, שעסק בשיבוט טיפולי והציע להשתמש בתאים של המטופל עצמו לריפוי, טען ד"ר וו-סוק כי לקח ביצית מופרית שהצליחה להתחלק למספר תאי גזע פלוריפוטנטיים – כלומר כל אחד מהם יכול להיות תאי כליה, או עור, או ריאות. המטרה היתה לקחת ביצית מופרית משובטת ולשבט אותה לביציות רבות של תאי גזע – כולם זהים לתא המקורי – כדי שיתפתחו ברחם לאדם. ד"ר וו-סוק יצר, לדבריו, תאי גזע ששובטו מאדם.
נשות קוריאה תרמו את ביציותיהן לטובת המדע
ההישגים המדעיים הפכו את ד"ר וו-סוק לגיבור לאומי במולדתו ובעולם המדע, בין השאר הוא הופיע על שער המגזין טיים ונכנס לרשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר של המגזין. בקוריאה הדרומית נפתח מרכז תאי הגזע העולמי, שד"ר וו-סוק עמד בראשו והמדינה הזרימה מיליונים למעבדתו.
ההצלחה במולדתו נישאה בין השאר גם על סנטימנט לאומי ופטריוטיות. כשהחלו לצוץ חשדות שהביציות למחקרים נתרמו על ידי חוקרות צעירות במעבדה, על הקושי האתי בכך, נחלצו נשות קוריאה הדרומית לקריאה וניצבו בתורים ארוכים על מנת לתרום את ביציותיהן לטובת המדע. כ-1,000 נשים התנדבו בעקבות חשיפת תכנית התחקירים הקוריאנית בנושא תרומת הביציות ונערכו אירועי תרומת ביציות ברחבי המדינה. אף אחד לא דיבר על הגירוי השחלתי הנדרש וכל מה שכרוך בהפקת ביציות.
ד"ר הואנג וו-סוק. צילום מתוך הטריילר של "מלך השיבוטים", נטפליקס 2023
לצד התפעלותו של עולם המדע מהאפשרויות לייצור תאי גזע לריפוי חולים במחלות קשות ומשותקים, עלתה גם סוגיית ההתערבות במלאכת היצירה של האל. ככל שהפרסום של ד"ר וו-סוק והטכנולוגיה שלו נסקו, גברו קולות המתנגדים בקוריאה ובעולם כולו, שהתנגדו לשימוש בעוברים אנושיים למטרות מחקר או ריפוי. לא רק מתנגדי הפלות שמרניים היו שם, אפילו נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש הבן, נדרש לנושא השיבוט וקרא לעצור את העיסוק בכך.
בדרום קוריאה הפיח ד"ר וו-סוק תקווה בחולים ומשותקים שהאמינו כי הם משתתפים במחקר שבו ישתמשו בתאי גזע שלהם שישובטו ויעמידו אותם על רגליהם. ברגע שובר לב במיוחד מספר כומר, אביו של ילד בן שמונה שנפגע בתאונת דרכים והפך למשותק, כיצד הוא ומשפחתו האמינו שד"ר וו-סוק מגדל תאי גזע של בנו שיחזירו לו את היכולת ללכת ועל רגע האכזבה וההתפכחות שלו ושל בנו, שנותר משותק.
התהליך שתיאר וו-סוק היה של השתלת גרעינים של תאים בוגרים שנלקחו מאדם מסוים בביציות, כדי ליצור מושבות של תאי גזע בהתאמה לאדם שממנו נלקחו גרעיני התאים.
בשיבוט בהעברת גרעין תא סומטי (Somatic Cell Nuclear Transfer), כלומר תא שאינו תא רבייה, נשאב גרעין התא מתוך תא ביצית ובמקומו מוחדר לביצית גרעין של תא סומטי מהגוף שאותו מבקשים לשבט. הביצית מקבלת גירוי חשמלי, שגורם לה להתפתח לעובר. החוקרים הסבירו כי 25% מהביציות ששובטו התפתחו עד לשלב הבלסטוציסט, שלב ראשוני בהתפתחות העובר שאמור להיות מושתל ברחם. אולם, מטרתם היתה ליצור גופים דמויי עובר, המכילים תערובת של רקמות מסוגים שונים, עור, שרירים, סחוס, עצם או עצב, כדי להשתילם בחולים.
נתוני המחקר ב-Science פוברקו
הנפילה לא איחרה להגיע. כמה חודשים לאחר פרסום המחקר ב-2005, הודיע שותפו של וו-סוק, ד"ר ג'רלד שאטן, כי הוא מפסיק את שיתוף הפעולה בשל אי סדרים בגיוס הביציות. עוזר מחקר של וו-סוק הדליף לתכנית התחקירים הכי יוקרתית בדרום קוריאה כי הביציות נרכשו באינטרנט תמורת מאות דולרים ותחקיר של התכנית מצא כי הביציות נרכשו בעסקאות לא חוקיות.
תשלום על תרומת ביצית לצורכי מחקר הוא עבירה על החוק ואוניברסיטת סיאול הכריזה כי היא פותחת בחקירה. אך זו לא היתה הבעיה היחידה במחקר. במאמר בכתב העת Science דווח על 11 שורות של תאי גזע שגודלו במעבדה, אך חלק מהמדענים סברו שהתאים פגומים או שאינם תאי גזע ומי שניתח את התמונות במאמר סבר שהתמונות של תאי גזע שהוצגו בו עברו מניפולציה. אוניברסיטת סיאול נאלצה לבדוק וניתוח DNA של ועדת בירור מטעמה העלה כי הנתונים זויפו וכי רק שתיים משורות תאי הגזע הספציפיים למטופל נוצרו משיבוט תאים סומטיים. התשעה האחרים פוברקו.
הגיבור הלאומי הואשם בהונאה, מעילה בכספי המענק והפרת חוקי הבטיחות והביו-אתיקה. טענותיו של ד"ר וו-סוק בדבר שיבוט תאי גזע עובריים היו שקריות ולא היו לו כל הוכחות מדעיות למידע שהציג במאמריו. הרופא, שהיה גאוות האומה, פוטר ממשרתו והושתה עליו שנה וחצי מאסר על תנאי, אך את הנזק שהסב המקרה לאמון הציבור במחקר מדעי קשה לאמוד גם כיום.
לשחק את אלוהים
שאלות אתיות ומוסריות רבות מלוות את הפרשה. גם המילה "אלוהים" מוזכרת בו לא פעם. אין חולק על כך שד"ר וו-סוק חטא בחטא היוהרה, אך האם שיבוט נחשב "לשחק את אלוהים"? ד"ר וו-סוק, שמרואיין בסרט כמעט 20 שנה לאחר המקרה ומוצג כשהוא מתרגל יוגה, מאזין למוזיקה קוריאנית נוגה או נפגש עם קורבנות שלו, מסתייג מהדימוי. הוא מדבר בענווה ובנימה מתנצלת על מעשיו בעבר ומתרץ אותם בלחצים שהופעלו עליו.
הסרט מתייחס גם לשאלות המדעיות. האם חיה משובטת היא אותה חיה שממנה היא נוצרה? האם שיבוט של חיה שנכחדה והקמתה לחיים מחוץ להקשרה הביולוגי היסטורי ראוי למאמץ שכרוך בשיבוט כזה? ד"ר וו-סוק מגדיר את הפעילות שלו בשיבוט חיות כ"העתקה גנטית". בין אם מדובר בהעתקה גנטית, או בשיבוט חיות, זהו היום תחום עיסוקו של ד"ר וו-סוק. יוצרי הסרט מראיינים בו, בין השאר, רופא הונגרי שד"ר וו-סוק שיבט את הבולדוג הצרפתי שלו. "כן, זה אפשרי רק למי שהממון בכיסו", הוא אומר ומסביר כי "שיבוט הוא בעצם גלגול נשמות".
הגמל והממותה
שבע שנים לאחר שפוטר ממשרתו האקדמית הצטרף ד"ר וו-סוק למשלחת לסיביר בניסיון לשבט ממותות סיביריות. חברי המשלחת מצולמים כשהם מוציאים ממערות קרח, תוך סכנת נפשות, שברי עצמות של ממותה במטרה להפיק מהם תאים חיים שניתן יהיה לשבט ולשתול ברחמן של פילות. בחלק זה של הסרט, ד"ר וו-סוק מתפייט ממש על יצירת אזור בין דרום וצפון קוריאה שבו ישוטטו ממותות ויאחדו מחדש את שתי המדינות, אך שיבוט הממותות בסופו של דבר לא צלח והחלום על שלום בין שתי הקוריאות באמצעות היונק מעידן הקרח פג.
במעבדתו של ד"ר וו-סוק באיחוד האמירויות עוסקים כעת בשיבוט של גמלים. בסרט מוצגים בכרים ששיבט ד"ר וו-סוק מגמל שמת 11 שנים קודם לשיבוט, שוויו של כל אחד מהם אלפי דולרים. כסף כנראה שלא חסר שם ושיבוטים לצורך מרוצי הגמלים מספקים פרנסה רבה.
למרות המהלומה הקשה שספג, המחקר בשיבוט תאי גזע למטרות ריפוי אינו עוצר. פרשת ד"ר וו-סוק יצקה זהירות בנושאים אתיים ומוסריים לתחום, אך הרכבת המדעית כבר יצאה מהתחנה. חוקרים העוסקים בפיתוח טכנולוגיות של שיבוט סבורים כי ייצור תאי גזע עובריים יאפשר ייצור רקמות ואיברים שיושתלו מבלי סיכון לדחייתם על ידי המערכת החיסונית ופיתוח טיפולים לריפוי.
היסטוריית השיבוט על קצה המזלג
כזכור, השיבוט הראשון בחיות היה בשנת 1996 עם הכבשה דולי. בשנת 2008 הצליחו מדענים יפנים לשבט עכברים מעכברים מתים, שגופם היה קפוא במשך 16 שנה.
ב-2013 הודיעה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אורגון כי ביצעה ניסוי של שיבוט עובר כדי למצוא תרופה למחלה גנטית נדירה. החוקרים נטלו מתינוק בן שמונה חודשים תאי עור והחדירו את הגרעין לביצית של תורמת. מהעובר לקחו שורות של תאי גזע המכילים את ה-DNA של הילד החולה לפיתוח תרופה. ביוני השנה דיווחו מדענים כי יצרו מבנים סינתטיים ראשונים בעולם דמויי עוברים אנושיים מתאי גזע שנועדו לרפואה רגנרטיבית. לאן כל זה הולך מכאן? השמים, כמאמר הקלישאה, הם הגבול.
"מלך השיבוטים"/ 2023, 75 דקות. במאי: Aditya Thayi. נטפליקס
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
